פרשת שלח לך, במדבר, פרקים יג-טו

10.6.17 ט"ז סיון תשע"ז

דניאלה מיילי

על אמונה ואופטימיות

סיפור המרגלים המובא בפרשתנו הוא דוגמה לפעולה רצויה, לכאורה, שכוונותיה חיוביות, ובכל זאת היא מסתיימת בכישלון חרוץ.

ה' מצווה את משה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" (במדבר יג, ב), ואף מדגיש  ש"כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (שם, ג). כפי שמסבירים רשב"ם וראב"ע, מדובר באנשים נבחרים, בעלי כישורים, המתאימים לשליחות המסוכנת  – ריגול.
אם כך הדבר, כיצד הפכה פעולת הריגול לאכזבה וכישלון? רש"י מסביר ואומר שנראה שהמרגלים לא הבינו את מהות שליחותם. הרי ה' כבר הבטיח להם את הארץ, הם לא היו צריכים להכריע אם העם ייכנס לארץ או לא ייכנס, או אם הארץ טובה או אינה טובה…

בתקופה ההיא ראה העם נסים רבים, ופחד לאבד את הטוב, חשש מהשינוי הצפוי עם המעבר לארץ המובטחת. בני ישראל הגיעו לסוף המסע שלהם במדבר, לרגע הגדול, הכניסה לארץ ישראל, ורגע לפני השינוי ניתנה להם האפשרות לבדוק את הארץ. המרגלים חזרו בסיום השליחות ובידם אשכול ענבים ענק ומובחר, אך סיפרו רעות על המקום.

Stamp_of_Israel_-_Festivals_5715

"שני המרגלים", בול מתוך סדרת "מועדים לשמחה" שהונפק בראש השנה התשט"ו (1954-5)
עיצוב: ג'ורג' המורי

כולנו חשים לעיתים שנוח יותר לקבל מצב מוכר, אף שיש בו קשיים רבים, מלשנות. חשש משינוי מלווה אותנו בכל אשר נלך. גם מערכת החינוך אינה חפה מחששות כאלה.
המורים, ואולי גם התלמידים, חוששים משינויים העומדים לפתחה של מערכת החינוך. למרות הבנה עמוקה שיש להתאים את החינוך לשינויים המתרחשים בחברה הישראלית בפרט, ובעולם בכלל, כולנו תמהים אם נוכל להכיל את השינוי הנדרש.

שינוי כשלעצמו דורש מאמץ, ובראש ובראשונה – רצון ונכונות לשנות. החשש גורם לנו להעצים את החסרונות שבשינוי, ואנו מתקשים להכיר ביתרונות שבו. לרוב המצב שבו אנו נמצאים נוח לנו יותר, כי המוכר מפחיד פחות מהלא נודע.
יש מורים שייענו בשמחה לשינוי, ומורים שיתנגדו ויגידו שלא כדאי לשנות, ומיד גם ימנו סיבות מספיקות כדי להצדיק את טענתם.

בכל מצב נדרשת אמונה והרבה אופטימיות. כל שינוי יכול להצליח או להיכשל – תלוי במידת הרצון, הנכונות והאמונה בשינוי עצמו.
כדי להצליח צריך לשתף. שיתוף כל הגורמים שיש להם חלק בתהליך השינוי הוא דרך לטפל בהתנגדויות רגשיות לשינוי, לפזר את הערפל ולחוש את היחד הנדרש להצלחת השינוי. יצירת המטרה המשותפת, התקווה והאמונה הן אלו שמביאות את הנסיבות הטובות והנכונות בדרך נס אל תוך חיינו.

פרשת המרגלים מזכירה לנו שהתורה האמתית והעמוקה היא "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂותו" (דברים ל, יב).
כדי לשנות שינוי מוצלח צריך להיות נחשון, צריך לעשות את הצעד הראשון לקראתו, באמונה שלמה בהצלחתו, או כמו שברק אובמה היטיב לומר: "שינוי לא יבוא אם אנחנו נחכה לאדם אחר או לזמן אחר. אנחנו האדם שחיכינו לו. אנחנו השינוי שאנחנו מחפשים".

האם גם אתם רוצים שינוי אך חוששים לצאת לדרך?

 

על הכותבת
דניאלה מיילי היא מורה לחינוך מיוחד בבית החינוך דליות ביקנעם ורכזת תל"י. את התואר השני שלה עשתה במכון שכטר בירושלים, בתכנית מנהיגות חינוכית. יש לה זיקה עמוקה מאוד למסורת, והיא מחוברת מאוד לשורשים שלה.
גם היא, כמו כל אחד ואחת, חוששת משינויים ומעדיפה להישאר באזור הנוחות שלה, אבל בהיותה מחנכת בישראל, היא מאמינה ויודעת שהשינוי יעשה טוב, ולכן, למרות החששות שלה, היא זורמת עם השינוי וצופה הצלחה בחינוך בעתיד


לתגובות והערות- לחץ/י כאן

לקריאת הפרשות הקודמות של "פותחים שבוע" לחץ/י כאן

להצטרפות לרשימת התפוצה של "פותחים שבוע" לקבלת מייל שבועי- לחץ/י כאן