פרשת תרומה, שמות, פרקים כה-כז

25.2.17 כ"ט שבט תשע"ז

דניאל טופז

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה…" (שמות, כה, ב)

"תרמתי כבר בעבודה…" מי מאתנו אינו זוכר את ימי ההתרמה בבית הספר. יום חג שבו מתכנסים כל תלמידי השכבה אחר הצהרים, מקבלים שקית קבלות וגִזרת איסוף, וקדימה לדרך. ההתרגשות רבה – כמה כסף נאסוף? האם נסיים את פנקס הקבלות? מי יפתח לנו את הדלת? ואם יפתחו את הדלת, האם יפתחו גם את הלב? ובכל יום התרמה שכזה נקבל פעם אחת לפחות את התשובה: "תרמתי כבר… בעבודה".

ובכן, חברות וחברים, כאן מתחילה בעיניי הבעיה של החברה שלנו, ואולי של העולם מערבי, ואגב, גם העולם המזרחי מזנב בעקבותינו…

אתם בוודאי מצקצקים לעצמכם: כן, השקר, התרמית, חוסר הרצון לתרום. ובכן, פספסתם את הנקודה.

אם נשוב אל הציווי המקראי נראה שלא נצטווינו לתת תרומה, אלא לקחת תרומה. תרומה היא לעולם מצב שבו האדם לוקח יותר משהוא מקבל, אף על פי שנראה לו אחרת.

אם כן, אני חוזר לבעיה שציינתי, והיא, יקיריי, שאנחנו אכן תורמים, אבל לא במקומות הנכונים…

לא מכבר ציינו 23 שנים לפטירתו של הסופר פנחס שדה, וכך כתב שדה באחד מכתביו:

"אדם שדמו יתחיל לטפטף טיפה אחר טיפה, יוכה אימה וירוץ אל הרופאים וירעיש שמים וארץ,
כי הוא יודע שבכלות הדם יכלו חייו;
אבל אין איש חס ומרחם על הרגעים הנוטפים ללא חשך. והלוא הזמן הוא דם החיים".
(החיים כמשל, עמוד 176(
 
תמונה- אופציה ב גדול
 
ובכן הזמן, יקיריי, הוא התרומה הגדולה ביותר שנוכל לתת, הוא-הוא דם החיים עצמם. אז היכן אנחנו "תורמים" את מיטב זמננו? בצפייה בטלוויזיה? בקריאה? במשחק עם הילדים או הנכדים? בשיחה עם ההורים? – או בעבודה?

אחד מחבריי הקרובים הוא מנהל בכיר באחת מחברות ההיי-טק המובילות. חבר זה התייתם לא מכבר מאביו, ואמו האלמנה נפלה ושברה את רגלה. חברי לא חשב פעמיים והודיע שהוא לוקח חופשה מהעבודה כדי לסעוד את אמו. לאחר יום שהוא מבלה עם אמו, עוזר לה להתנייד, וגם משוחח אתה ומבלה אִתה "זמן איכות", כפי שהרבה זמן לא נזדמן להם לעשות, אימא ובן, כמו פעם… לפתע דפיקות בדלת. הבן ניגש לפתוח, ובפתח ניצבת אחות מוסמכת שנשלחה מהחברה שבה הבן עובד כדי לסעוד את האם. הבן  מצלצל מיד למנכ"ל החברה, וזה מעברו השני של הקו, בחיוך מרגיע, אומר לו: "חביבי, בשבילנו זה גרושים. היא תהיה צמודה לאמך עשרים וארבע שעות, העיקר שאתה תשוב לעבודה".

האומנם זה העיקר???

האם כשיבואו ילדנו ויבקשו: "קחו לנו תרומה"… הקדישו לנו מעט זמן איכות, בואו שחקו אתנו, קראו לנו סיפור, שוחחו אתנו, האם נאמר להם בשפתיים רפות ונטולות אנרגיה: "סליחה, אבל תרמנו כבר… בעבודה"?

היכן תרומתכם שלכם דרושה במיוחד? אל תתעכבו, קחו לכם תרומה…

 

על הכותב:

דניאל טופז הוא סמנכ"ל ומנהל מרחב דרום בקרן תל"י, ממונה על פיתוח מקצועי והכשרות.    
הוא מתגורר בדרום עם בת זוג מקסימה שהפכה מעו"ד לגננת, ושניהם יחד מנסים "לתרום" ככל יכולתם לשני ילדיהם המקסימים…


 

לתגובות והערות- לחץ/י כאן

לקריאת הפרשות הקודמות של "פותחים שבוע" לחץ/י כאן

להצטרפות לרשימת התפוצה של "פותחים שבוע" לקבלת מייל שבועי- לחץ/י כאן

 

בקרוב!!!!
מופע התרמה מיוחד לקרן תל"י

לפרסום- מופע התרמה