פרשת חיי שרה, בראשית, פרקים כג-כה

20.11.16 י"ט חשון תשע"ז

 הרַבָּה גילי צדקיהו

"וַתֹּאמֶר: אֵלֵךְ"

בראשית כג, א-ב

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.

 

בפרפרזה על הפתיחה לסיפור "בדמי ימיה" מאת ש"י עגנון אפשר לכתוב:

ברוב ימיה מתה שרה. כבת מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים הייתה שרה במותה. רבים וקשים היו ימי שני חייה.

 

במסע חייו ובמסעו אל האמונה אברהם אינו בן זוג אידאלי, ושרה חווה טלטלות גופניות ורגשיות לצדו, בלי להישאל לדעתה, בלי שתהיה לה אפשרות למסע משלה.

אך בלכתה, במבט לאחור על חייה, מגיע בכיו של אברהם ואִתו אולי גם תיקון.

פרק החיים של האם הראשונה נסגר, ונפתח פתח לאם הבאה ולמחזור חיים נשי חדש – ממוות ועד הולדה.

 

אברהם מחפש שותפה ליצחק, הוא מחפש עבורו "שידוך הולם", ומבין ששותפות כזאת יכולה להיווצר רק בהסכמה.

האיש שלא התייעץ עם זוגתו לפני שיצא בעקבות הקריאה "לך לך", שלא אמר לה שהוא מתכוון להציג אותה כאחותו בעת סכנה וגרם לה לשלם את מחיר שמירת הנפש שלהם, שלא שאל לדעתה כאשר נעתר לקריאה להעלות לעולה את בנו־ם, יחידו־ם, אשר אהב־ו…

כאשר קולה של שרה לא היה יכול עוד להישמע – אולי דווקא אז הוא התחיל להדהד אצל אברהם כקול פנימי.

 

הוא שלח את איש אמונו לבקש כלה ליצחק.

הרבה לפני הפסוק המכונן "נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ", שנהפך לכלל הלכתי שעל פיו אי אפשר לקדש אישה בלי הסכמתה, מנכיחים הגברים את רצונה של הנערה עוד לפני שפגשוה.

הסיפור מלא דיבור. הכתוב מציג את השיחה בין אברהם לעבדו בפירוט רב, ובה נידון נושא הסכמת הנערה: "אִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" – רצונה של הנערה שקול לרצונו של אברהם, ואם הנערה לא תרצה, ישוחרר עבדו של אברהם ממחויבותו לרצון אדונו.

 

גם לאחר המפגש עם רבקה מובא תיאור מפורט של השתלשלות העניינים מפי עבד אברהם, ושוב הוא מציין את החשש שביטא קודם לכן שמא לא תרצה הנערה ללכת עמו, ושוב מעמיד באותה מידת חשיבות את רצון אדונו מול הסכמת הנערה.

אולם כל עוד המשא ומתן הוא תאורטי יש דיבור על רצון אך רבקה אינה נשאלת לרצונה. רק כאשר הקריאה "לכי לך" מגיעה אל רבקה מגיע הפסוק "נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ". הצעד הראשון לחיים חדשים יעשה מתוך הסכמה ומתוך ברכה.

 

בראשית כד, נז-ס

 וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ. וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו. וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה.

 

"לכי לך מֵאַרְצך וּמִמּוֹלַדְתּך וּמִבֵּית אָבִיך…" לא קול אלוהי הוא ששלח את רבקה, אלא תקווה אנושית לאהבה. על התקווה הזאת, על הכבוד האנושי, על האפשרות לבחור – על אלו אומרים בני משפחתה: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר".

 

נקודה למחשבה

הפרשה נקראת "חיי שרה", אך בעצם מדובר בסיכום חייה של שרה ובמעבר לסיפורו של הדור הבא. מעניין לחשוב מה מרוחהּ של שרה או ממורשת חייה מלווים את הפרשה ואת משפחתה לאחר מותה.

 

בחרתי לעסוק בסוגיית הבחירה – זכות הבחירה שניתנה לרבקה ונשללה משרה בנקודות מכריעות בחייה.

מעניין להתבונן במסעות חיינו ובשאלת הבחירה, להתבונן בתהליכים הקשורים להכרעה ולבחירה אישית, ומולם בתהליכים שהתרחשו ללא בחירתנו, לפעמים אפילו בניגוד לרצוננו. אילו תהליכים מזמנים לנו יותר צמיחה?

 

 

על הכותבת:

גילי צדקיהו היא הרבה של קהילת השחר באבן יהודה. היא בוגרת מחזור א' של בית ספר תל"י הוד השרון, ומלווה רוחנית במסגרת קרן תל"י משנת 2012. 

לגילי תואר ראשון באמנות ויצירה ותואר שני בלימודי מגדר, והיא לומדת הנחיה בתנועה בשיטת ריו אביירטו.

 

לתגובות והערות- לחץ/י כאן

 

לקריאת הפרשות הקודמות של "פותחים שבוע" לחץ/י כאן

 

לא קיבלת את המייל מאיתנו, אך היית רוצה להצטרף ולקבל בכל שבוע את "פותחים שבוע"?
להצטרפות לרשימת התפוצה של "פותחים שבוע" לחץ/י כאן