פרשת בשלח, שמות, פרקים יג-יז

4.2.17 ח' שבט תשע"ז

בת אלה בירנבאום

יש אירועים בהיסטוריה של עמנו שהייתי סקרנית מאוד לחזור אליהם ב״מנהרת הזמן״ ולחוות אותם כאחת המשתתפות. פרשת ״בשלח״ מתארת אירוע כזה. כן, הייתי מבקשת לחזור לאותם הרגעים אחרי שירת הים, שבהם לקחה מרים הנביאה את התוף בידה וכל הנשים יצאו אחריה עם תופים בידיהן במחול ובשירה לה׳: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו, כ-כא). 

מה… זהו…? שני פסוקים בלבד? מה קרה שם? תנו קצת פרטים על השמחה, על הריקודים, על השירה… משהו… 19 פסוקים למשה ולשירת הים ושני פסוקים למרים והנשים? בהחלט מאכזב, מתסכל, ואפילו קצת מקומם.

עם זאת, על ה״פער״ הזה, על היעדר המידע, אפשר לומר ״מעז יצא מתוק״. החוסר הזה הוא המעורר את הסקרנות לעבוד ״שעות נוספות״, והסקרנות מביאה לפריחת היצירתיות, כך שבזכות כך אנחנו זוכים לאוצר עצום של מדרשים, סיפורים, אגדות, ציורים, חפצי אמנות ושירים, שכל מטרתם להשלים את הפער הזה. 

שירת-מרים

דבי פרידמן ז״ל הייתה זמרת ויוצרת יהודייה-אמריקאית, ונחשבה לאחת מהיוצרים והמנהיגים הרוחניים המשפיעים ביותר בתחום המוסיקה היהודית בצפון אמריקה. בין השאר, דבי שמה לה למטרה לתת מקום ראוי ומכובד יותר לדמויות הנשיות מתוך ארון הספרים היהודי. במקרה שלנו היא זיהתה את היעדר המידע על מרים והנשים והשלימה אותו בשיר המקסים שכתבה: Miriam's song.

״השיר של מרים״ תורגם לעברית על ידי דפני בירן-אחיטוב, ועובד מוסיקלית על ידי עמוס בן דוד, שהשכיל בכישרון רב להביע את הקצב המדברי של המאורע ואת השמחה הרבה שהייתה בו. השיר הוא חלק מאלבומי האחרון ״לכי לך״, שבו אני שרה את שיריה של דבי, המתורגמים בפעם הראשונה לעברית.
(לשמיעת השיר
לחצו כאן).

כידוע, יש פרשות שצריך להתאמץ כדי להבין את הקשר ביניהן לבין ההפטרה שלהן, אולם לא כך הדבר בפרשה שלנו. בשבת אחת אנחנו זוכים לקרוא על שתי מנהיגות חשובות בתולדות עמנו – מרים הנביאה ודבורה הנביאה. כמו שירת הים, גם דבורה שרה שיר שרובו שבח והלל: "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר…" (שופטים ה, יב). גם במקרה הזה, לא פסחה דבי על ההזדמנות וכתבה שיר על דבורה הנביאה, Devorah's song.
(לשמיעת השיר לחצו כאן).

פרשת ״בשלח״ זוכה אצלי למשנה חביבות וסימפתיה. מלבד העובדה המרגשת שבנותיי, שי וגל, עלו לתורה בפרשה הזאת, והעובדה שפרשה זו נקראת סמוך לאחד החגים האהובים עליי ביותר – ט"ו בשבט, מובן שהכינוי שזכתה לו השבת שקוראים בה את פרשת "בשלח", ״שבת שירה״ – מנצח ובגדול. 

הכינוי הזה מדגיש ומעצים את המקום החשוב והמרכזי שממלאת השירה בתולדות עמנו, החל מהמנהיגים משה, דוד ושלמה, דרך חז"ל ששיבחו את השירה; משוררי ימי הביניים – אבן גבירול, אבן עזרא ובני דורם; הרב קוק, וגם בני דורנו, ובהם הרב שלמה קרליבך, ועד דבי פרידמן, המצטרפת לרשימה במקום של כבוד. 

רבי נחמן מברסלב אמר: ״דמעות – פותחות שערים, זמרה – מפילה חומות״. אכן, טמונים בה בשירה כוחות-על המצליחים להעלות את הנשמה לדרגות עילאיות ולהתרוממות נפש שאין שנייה לה, ואולי בכך לאפשר לנו, בני אנוש, להתמודד עם רגעי אמת של שמחה ועצב.
אז כמו שאמר המשורר: "אנחנו לגמרי לא נפסיק לשיר!"

על הכותבת: 
בת אלה בירנבאום היא זמרת ומלווה מוסיקלית רוחנית. בת אלה מופיעה במופע של מוסיקת נשמה ישראלית, ובו פיוטים ושירים ברוח המקורות והזמר העברי, בארץ ובחו"ל.
בהיותה מלווה מוסיקלית רוחנית, היא מקיימת מפגשים מוסיקליים חווייתיים סביב תכנים מתרבות ישראל ומורשת ישראל, למבוגרים ולילדים גם יחד. 
בת אלה משמשת כ״זמרת הבית״ של קרן תל"י, והיא מפיקה ומובילה את הכנסים המוסיקליים – כנסי ״שירת הלב״.
 

לאתר של בת אלה: https://www.bat-ella.com/


 

לתגובות והערות- לחץ/י כאן

לקריאת הפרשות הקודמות של "פותחים שבוע" לחץ/י כאן

להצטרפות לרשימת התפוצה של "פותחים שבוע" לקבלת מייל שבועי- לחץ/י כאן