השתלמות ברוח תל"י
בבית הספר נוף גליל שבפרוד

אחד הסיפורים האהובים עליי בגמרא מספר שרב (אחד מחשובי האמוראים) הגיע למקום כלשהו לבקש גשמים בתקופת בצורת, ולא נענה. מיד אחריו קם שליח ציבור פשוט, וכל מה שביקש נענה. שאלו רב למקצועו, והתשובה הייתה: "מלמד דרדקים", ובמילים אחרות, עובד משרד החינוך... מורה (על פי תלמוד בבלי, תענית, כד ע"א).

מדוע תפילתו של מלמד הדרדקים נענית? מה יש בתפקיד ההוראה שמחבר בין שמים לארץ? מה הקשר בין תפילה להורדה של שפע ומים, שנמשלו לתורה, לבין מפגש חינוכי בלתי אמצעי עם ילדים וילדות? מהו הגשר שלי ליהדות, ומה מקומי בשרשרת המסירה?

שאלות אלו ועוד ליוו את ההשתלמות בבית הספר "עם הנוף הכי יפה בארץ" – בית הספר נוף גליל שבקיבוץ פרוד.

ביקשנו לתכנן השתלמות משמעותית שתסייע למורות להרגיש בנות בית בתרבות היהודית, ולאט-לאט נבנה הגשר הצר מאוד הזה. פתחנו את הדלת לכל המתודות היצירתיות – מוזיקה, תאטרון פלייבק, יצירה – ולטקסטים מארון הספרים היהודי, ובכל מפגש טעמנו מאווירת בית המדרש בלימוד בחברותא ובהתמודדות עצמאית עם טקסטים.

הרעיון היה לגוון את אופי ההשתלמות. המורות נפגשו עם מגוון מנחים, וכל אחד ואחת מהם הביא או הביאה את עולמם המיוחד. למשל, ניר אשכול, עם הגמרא ביד אחת וגיטרה באחרת, הוביל לרגע של "דיסאוננס מקדם", שממנו צמח רצון אמיתי ללמוד יותר. פגשנו את סיפורי חז"ל ולמדנו מהם להרשות לעצמנו לערבב את הקמח במים וללוש את הבצק, להפוך את החיטה ללחם – כפי שנאמר במשל על התורה באחד המדרשים. 

הילה חבה הנפלאה, שחקנית תאטרון פלייבק, הרקידה את הצוות, הפעילה והצחיקה, כל הדרך ללימוד טקסט מרתק על בריחתו של יוחנן בן זכאי מירושלים ולדיון על בחירות גורליות. במפגש נוסף בעזרת כלים מתאטרון הפלייבק פגשנו את ה"הינדיק", תרנגול ההודו שבתוכנו או בתלמידנו... ודרך המעשייה המופלאה של רבי נחמן מברסלב ולכבוד פורים התחפשנו הצגנו.

מובן שהחוויה המשמעותית לא הייתה נוצרת בלי "הכוכבות", האמיתיות "מלמדות הדרדקים" – בלי שיתוף הפעולה המשמח והמרומם של צוות המורות שרקדו, שרו, הציגו, שיחקו, למדו ושיתפו, הפגינו ידע ועולם עשיר, יצירתיות ואהבה – הן שהוציאו לפועל את הפוטנציאל של המפגשים והסדנאות.

וכך, דרך לימוד בית-מדרשי, משחק ושיר "עשינו את ולא דיברנו על", ואולי אולי בנינו גשר, גם אם צר מאוד, לתחושת בית בארון הספרים היהודי ובעולם המחשבה היהודית – והעיקר לא לפחד כלל.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי מהתקופה הרומית

חלק מ"פסיפס הנילוס".

לסיום ההשתלמות השנתית ערכנו סיור לציפורי העתיקה "בירת הגליל" ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא שחתם את המשנה.
שם ראינו את עולמם של חכמים וצפינו בשטח את מפגש התרבויות שהוליד את אגדות חז"ל בהן מככבות דמויות כמו אנטונינוס הקיסר ואפרודיטי.

כתבה: שירי אסף-משעל,
מנחה פדגוגית במחוז צפון

פני אשה מפסיפס ציפורי,
המכונה "המונה ליזה של הגליל".



כתבות נוספות בעיתון חזרה לעמוד הראשי