העשייה החינוכית-ערכית
בבית הספר תל"י מתמטי פסגת זאב צפון

בבית ספרנו, תל"י מתמטי בפסגת זאב צפון, עשייה חינוכית רבה בתחום הערכים וערכי היהדות.
בבית הספר פועלת חטיבה צעירה, וילדי גני החובה לומדים בתכנית דו-גילית עם תלמידי כיתות א'.

כחלק מהשתייכותנו לקרן תל"י אנו עוסקים בלימודי היהדות בדרך חווייתית, בשילוב יצירה, שירה וטקסטים מהמקורות.

תלמידי החטיבה לומדים על חגי ישראל, עורכים בכל שבוע טקסי קבלת שבת והבדלה, שותפים לטקסי ראש חודש, לומדים על התכנים המרכזיים בכל חודש ומקשרים בינם לבין הערך הנבחר.
התלמידים מכירים תשמישי קדושה שונים בהדרגה ונחשפים לסידור, לברכות ולתפילות הרלוונטיות לאירועים שעמם אנו נפגשים.
התלמידים נחשפים לסיפורים בעלי ערך מארון הספרים היהודי ומספריית "פיג'מה".

בבית הספר פועלת גם תכנית לשילוב ערכים בתחומי דעת – תכנית "מנהיגות ערכית". תכנית זו ייחודית לבית ספרנו, והיא שמה לה למטרה ללמד על ערכים בעזרת דמויות מופת מובילות שינוי. המפגש עם הערך מתקיים בלימוד על דמויות המבטאות אותו בהתנהגותן ובפועלן. התכנית מיועדת לכל התלמידים מהגן ועד כיתה ו'.

בכל חודש נלמד ערך אחר, בהתאם לערכת התכנית מפתח הל"ב, ואנו בחרנו להדגיש ולקדם במיוחד את הערכים מעורבות חברתית ומנהיגות. הפעילות הדו-גילית בחטיבה מאפשרת העמקת החינוך החברתי – הילדים יוזמים פעילויות, לכל ילד יש תפקיד, ובכדי להעמיק את תחושת המעורבות והאחריות האישית כל ילד בוגר עוזר לילד צעיר.

דוגמאות לדמויות ולערכים שנלמדו:

הרב אריה לוין
בזיקה לערך הנתינה.

הרב אריה לוין
(1885 - 1969)

נקרא גם "רב האסירים" מפני שהיה נוהג ללכת לאסירים, ובכללם לאסירי המחתרות גם בתקופת השלטון הבריטי בבית הסוהר המרכזי כדי לעודד את רוחם ולהעביר להם להם מכתבים ממשפחותיהם. כן היה מבקר חולים בבתי חולים ואף מצורעים שאושפזו בית חולים המיוחד רק להם כדי שלא ידביקו אחרים שלא חולים במחלתם. כמו כן עסק רבי אריה במעשי חסד רבים ובעזרה לזולת.

יאנוש קורצ'אק
בזיקה לערך האחריות

יאנוש קורצ'אק
( 1878 - 1942)

סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין. טרם מלחמת העולם השנייה התפרסם כמנהל בית היתומים של ורשה. עם פרוץ המלחמה והריכוז לגטו, עבר קורצ'אק אל הגטו עם תלמידיו שם הקים את בית היתומים הקטן עד 1942, בזמן הגירושים הגדולים לטרבלינקה. בשל היותו דמות מוערצת ניתנה לו האפשרות שלא לעלות לרכבת, אך הוא בחר לעלות עם תלמידיו אל מותם. הייתה זו הפעם הראשונה ששיקר לתלמידיו ואמר להם שהם הולכים לטיול ארוך.

אליעזר בן יהודה
בזיקה לניהול קונפליקטים

אליעזר בן-יהודה
( 1858 –‏ 1922)

מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל

דמותו של בן-יהודה עמדה בכל חייו במוקד ויכוחים קשים. מתנגדיו השמיצו אותו השמצות קשות, הטרידו אותו והעלילו עליו עלילות שווא שהביאו אף למאסרו בידי השלטונות העות'מאניים. לחברת "שפה ברורה" שהקים קראו "שפה ארורה". אחת הטענות נגדו הייתה שהוא יצר מילים שיש בהם זילזול בעניינים המקודשים ליהדות הדתית.

מנגד, תומכי תהליך התחייה העלו את דמותו לממדים מיתיים, והאדירו את פעילותו מעבר להיקפה הממשי. ניתן לומר שתרומתו של בן-יהודה לתחיית העברית מצויה רובה במישור הסמלי, כדמות שזוהתה עם התהליך והלהיבה את דוברי העברית בארץ ישראל.

.

הלן קלר
בזיקה לערך השונות

הלן אדמס קֶלֶר
(1880 –1968)

הייתה סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה עם מגבלותיה בהיותה חירשת-עיוורת, מגיל צעיר מאוד.
בעזרת כוח הרצון העצום שלה הפכה הלן לנואמת בעלת שם עולמי ולסופרת.בשנת 1903 הלן פרסמה אוטוביוגרפיה, "סיפור חיי" (Story of my life). הספר הפך לרב מכר ותורגם לשפות רבות.
קלר הפכה את המאבק למען המוגבלים באברי החישה למשימתה בחיים.

.

השנה, שנת ירושלים,
נבחרו דמויות הקשורות לעיר:

וארגון 'יד שרה'
והערך מעורבות חברתית (בחשוון)

יד שרה היא מעמותות ההתנדבות (מלכ"ר) הגדולות בישראל.
היא מעניקה מגוון שירותים לאנשים עם לקויות ומחלות במטרה לצמצם את השפעת לקויותיהם ומחלותיהם על תפקודם ועצמאותם. יד שרה פועלת כדי לאפשר לכל אדם להמשיך באורח החיים שהוא בחר בו, בביתו עם משפחתו וקהילתו ולא להיאלץ לעבור למוסד סיעודי, כי היא משוכנעת שהשארתו של החולה והאדם בעל הלקות בסביבתו הטבעית חשובה לשיפור התפקוד ולהחלמה פיזית ונפשית לפרט עצמו וחשובה גם מבחינה תרבותית וכלכלית לחברה ולמדינה.

 

משה מונטיפיורי
וערך הנתינה (באדר)

סר משה חיים מונטיפיורי
(1784 -1885)

היה נדבן ושתדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות. ידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי" – שר במשמעותו העברית המקורית, כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד ורם מעלה, וכן כתרגום לתואר האצולה שהוענק לו על ידי המלכה ויקטוריה בשנת 1846.

 

הרבנית קפאח, יקירת ירושלים
בזיקה לערך אחריות (בשבט)

הרבנית ברכה קאפח
(1922 - 2013)

הייתה אשת חסד, יזמית, פעילה חברתית ואשת הרב יוסף קאפח. כלת פרס ישראל לשנת 1999.

הרבנית קאפח מספרת על מעשי חסד

לדוגמה:

למידה/פעילות בעקבות דמותה של הרבנית קאפח
בדגש על הערך אחריות

הרבנית קאפח תרמה לנזקקים במעשי חסד
ובפעולות סעד רבות.

הילדים נחשפו דרך ההיכרות עם הרבנית הילדים ולמדו את האימרה "חפש את המצווה" –

 הרבנית לא ציפתה שיפנו אליה בבקשה לעזרה, אלא יזמה והציעה עזרה מתוך אכפתיות, אחריות ורגישות לסביבתה.

ורות חייה בצפייה במצגת, האזינו לסיפור "בית הקומותיים"
ולמדו את השיר "אנשים טובים".

כל ילד סיפר על מעשה טוב שעשה או יכול לעשות עבור האחר. הנושא שולב בסביבה הלימודית כדי להפנים את הנלמד על הרבנית ועל הערכים שהיא מייצגת.

לאחר שהילדים למדו שהרבנית הקימה בית תמחוי לנזקקים, הקמנו עם הילדים בית תמחוי – הילדים חשבו על תפריט המוצע לנזקקים, הכינו שילוט אורייני וכתבו מתכונים, וכמובן, שיחקו במשחק סוציו-דרמטי חופשי בפינת הבית.

הרבנית קאפח גם יזמה מפעל ושמו "בגדייה", היא ארגנה תרומות בגדים ושמלות כלה, והן נמסרו לנזקקים. בעקבות זאת הקמנו בחטיבה פינת משחק סוציו-דרמטית נוספת – "בגדייה", הילדים תרמו מבתיהם בגדים שאין בהם צורך והתנסו במשחק חופשי.

 בחטיבה הוקמו עוד מרכזי פעילות:

"אחריות ומעשים טובים" –
בעקבות מעשיה של הרבנית הילדים התנסו בכתיבה ובחשיבה על אחריות ומעשים טובים.
"תפקידים במשפחה" –
מרכזון שבו הילדים התנסו בכתיבה על הקשר בין נושא האחריות ליום המשפחה: מה תפקידו של כל אחד מבני המשפחה בבית, ואיזו אחריות הוא מקבל על עצמו במשפחה.

מובן שחוויה חד-פעמית אינה מספיקה כדי להטמיע ערך אצל הילדים, ויש צורך בתרגול ובהתמדה.

לכן, בעקבות הלימוד על הרבנית קאפח, עודדנו ילדים לגלות אחריות כלפי הסובבים אותם בפעולות יזומות כגון עידוד להתקשר לחבר חולה, התנסות במעשי נתינה ואחריות כלפי אחרים בחגים:

בפורים רכשנו משלוחי מנות מעמותת יד לעיוור,
בפסח קיימנו מצוות קמחא דפסחא והילדים תרמו מצרכי מזון לנזקקים,
ולאורך כל השנה בית הספר מאמץ חיילים ממוצב "ארז" הסמוך לבית הספר ומקיים פעילויות עם החיילים ועוד.  



כתבות נוספות בעיתון חזרה לעמוד הראשי